תשעה באב

יש לשים לב! חלק ממהלכות שיובאו להלן נוהגות גם כשתשעה באב חל בזמנו, וחלק מן ההלכות נוהגות רק כשתשעה באב שנדחה ליום ראשון או כשזמנו ביום ראשון. לכן אין ללמוד מהאמור לשנה שחל בה תשעה באב שאינו דחוי.

ההלכות להלן הן למנהג הספרדים האשכנזים והתימנים. כל שלא צויין אחרת, מנהג התימנים כלול במה שכתבנו למנהג הספרדים.

נציין שני עניינים שמשפיעים על עיקר השינויים משנה שתשעה באב אינו דחוי.
א. תשעה באב שחל ביום ראשון או שנדחה ליום ראשון, אין נוהגים בשבוע שלפניו את ההלכות של "שבוע שחל בו תשעה באב". (שו"ע תקנא ד).
ב. תשעה באב שנדחה ליום ראשון לדעת השו"ע (תקנט ט) בעלי הברית צמים עד חצות היום ולאחר מכן מתפללים מנחה ומותרים באכילה ושתיה ורחיצה.

ערב שבת

טעימה מתבשיל בשרי:
ספרדים ואשכנזים: אם טועם ע"מ לבדוק אם חסר תבלין או מלח וכד', מותר. (פסק"ת תקנא מ, ילקו"י תקנא טז).
תימנים: מותר אכילת בשר כרגיל. (שע"ה קג ח).

ניקוי הבית ושטיפת רצפה:
גם הנוהגים להמנע משטיפת הבית מר"ח אב מותרים לנקות ולשטוף לכבוד שבת (פסקי תשובות תקנא טו).

כביסה (לאו דוקא לכבוד שבת):
ספרדים: מותר (תקנא ד, נוהגים רק בשבוע שחל בו ובשנה זו אינו נוהג). ויש שמחמירים כמנהג האשכנזים.
אשכנזים: אסור (רמ"א תקנא ד, שנוהגים מר"ח). ובגדי קטנים שמתלכלכים מותר, ואפשר להקל כשצריך עד גיל בר מצוה. (רמ"א תקנא יד, פס"ת תקנא מה).

רחיצת הגוף (לאו דווקא לכבוד שבת):
ספרדים: מותר גם במים חמים ובסבון (שו"ע תקנא טז, ילקו"י תקנא יג שנוהגים איסור בחמין רק בשבוע שחל בו ובשנה זו אינו נוהג).
אשכנזים: כשמזיעים כמו במקומותינו מותר במים פושרים [דהיינו קרים שהופגה צינתן] ובסבון (תקנא טז, פסק"ת תקנא מח, שנוהגים איסור אפ' בצוננין בכל תשעת הימים).

תספורת וגילוח:
ספרדים: מעיקר הדין מותר, אבל טוב להחמיר שלא יכנס לאבלות כשהוא מקושט. ואם הזקן מצער מותר בפרט לכבוד שבת (תקנא ד, ילקו"י תקנא יא).
אשכנזים: אסור (רמ"א תקנא ד, שנוהגים להחמיר מיז' בתמוז).
תימנים: הנוהגים להחמיר מיז' בתמוז ינהגו איסור כאשכנזים (שע"ה קו א).

גזיזת צפורניים: מותר (מ"ב תקנא סק"כ).

צחצוח נעליים והברקתם: מותר לכבוד שבת לכל הדעות (פסק"ת תקנא כח).

בגדי שבת לבישתם וגיהוצם:
ספרדים: מותר ללבוש בגדי שבת ולבנים מכובסים, כמ"כ להחליף סדינים מכובסים מותר. מותר לגהץ. (תקנא ד). מי שנוהג להחמיר בכבוס מר"ח יש לנהוג כמבואר להלן לאשכנזים.
אשכנזים: לובשים בגדי שבת אפ' מכובסים (מ"ב תקנא סק"ו). אין להחליף סדינים מכובסים, אך לבנים מכובסים מותר, ואם לא לבשם לפני ר"ח אב יניחם ע"ג הקרקע להסיר השפעת כיבוסם (פסק"ת תקנא יז).

יום שבת

סעודות שבת: אכילת בשר ושתיית יין מותרת בכל ג' הסעודות. נוהגים כרגיל בכל ג' הסעודות לענין זמירות שבת ואמירת דברי תורה (תקנב י).

לימוד תורה: אפשר ללמוד כרגיל עד השקיעה [19:46]. ויש מחמירים מחצות היום ואילך [12:48] ללמוד דווקא דברים המותרים בתשעה באב (תקנג ב ברמ"א, מ"ב סק"י).

מנהגי אבלות בדברים שבצנעא:
ספרדים: מותר (שו"ע תקנד יט).
אשכנזים: אסור דברים שבצנעא כתשמיש המיטה [מלבד ליל טבילה ו'בא מן הדרך'] ורחיצת ידיים בחמין (רמ"א שם, מ"ב לט, מ).

אמירת "צדקתך" במנחה:
ספרדים ואשכנזים: אין אומרים (תקנט א).
תימנים: שאמי - אין אומרים. בלדי - אומרים. (שע"ה קו ד).

איסור הכנה: אין להכין דבר בשבת לצורך מוצ"ש, בגדים, סדור בהכנ"ס וכד'.

מזמן השקיעה ואילך: בסעודה שלישית יש לשים לב לסיים את האכילה והשתיה לפני השקיעה [19:46]. מזמן זה אסור גם רחיצה וסיכה, אך לא יחלוץ מנעליו עד צאת הכוכבים שלא לנהוג אבילות בפרהסיא בשבת (תקנג ב, תקנב י ברמ"א, פסק"ת תקנג ב).

מוצאי שבת

לאחר צאת הכוכבים: [20:07] יוסיף קצת מחול על הקודש ויאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", יחליף לבגדי חול שאינם מכובסים, יחלוץ מנעליו וילבש מנעלים המותרים בתשעה באב, וילך לבהכנ"ס לערבית וקריאת איכה. (תקנג ב ברמ"א ומ"ב שם).

הבדלה: אין מבדילין במוצ"ש, אך מברך על הנר "בורא מאורי האש" ולא מברך על בשמים. (תקנו א). נוהגים לברך על הנר בבהכנ"ס, ונשים יברכו בבית, ואם לא נוהגות לברך בעצמן נכון שהבעל יברך על הנר לפני שיוצא לבית הכנסת (פסק"ת תקנו א). אפשר לברך ברכת הנר כל הלילה. (ילק"י תקנו ו).

שטיפת כלים: נוהגים שלא לעשות מלאכה בתשעה באב מלבד מלאכת דבר האבד. והעושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה. בכלל זה גם לא לשטוף כלים אך אפשר להשרותן. מי שמקל ביום תשעה באב לאחר חצות יש לו על מה שיסמוך (תקנד כב-כד, פסק"ת תקנד כא). ולשטוף כלי שצריך להשתמש בו מותר כל היום ואפ' במים חמים וסבון אם צריך, שאין זו רחיצת תענוג.

פטורים מן הצום בתשעה באב שנדחה:

מעוברת ומניקה:
ספרדים ואשכנזים: בתשעה באב שאינו נדחה חייבת לצום אא"כ היא חולה מחמת חולשה ואע"פ שאין בה סכנה וק"ו במקום חשש סכנה (תקנד). אמנם בת"ב שנדחה אפשר להקל לפוטרם מן הצום (יחווה דעת ח"ג מ). ויש פוטרים במחוש קצת (באור הלכה תקנט ט ד"ה ואינו).
תימנים: יש שמחייב מעוברת ומניקה לצום גם בת"ב דחוי כדין ת"ב שאינו נדחה (שע"ה קו ח).
הגדרת מעוברת מג' חודשים ואילך, ואם חלשה אפ' מיד בתחילת ההריון.
ולגבי מניקה, אם מניקה בפועל פטורה. וכשאינה מניקה בפועל והיא בתוך כד' חודש ללידה או להפלה יש שפוטרין, והמקל יש לו על מה שיסמוך ובפרט אם חלשה קצת.

חולה:
אם נפל למשכב פטור מלצום בתשעה באב אע"פ שאין בו סכנה (שו"ע תקנד ו). ובתשעה באב שנדחה יש שמקילים אפ' בקצת חולי. (באור הלכה תקנט ט ד"ה ואינו).

הבדלה לאוכלים בתשעה באב:
חולה או מניקה ומעוברת שאוכלים בתשעה באב עליהם להבדיל קודם האכילה. (על יין ויתן לקטן שהגיע לחינוך. ואם שותה בעצמו יש מקילין גם ביין וי"א על 'חמר מדינה' או מיץ ענבים וישתה בעצמו). ואם רק שותה מים לא יבדיל. ילדים קטנים אע"פ שהגיעו לחינוך אוכלים בלא הבדלה. (שע"ת תקנו סק"א, פסק"ת תקנו ד).

המותרים באכילה יאכלו כדי צורכם וא"צ להקפיד על "פחות מכשיעור" כמו ביוהכ"פ, אך לא יתענגו באכילה כדי להשתתף עם הצבור (תקנד ה). ואומרים "נחם" בתפילה אך לא יאמרו "עננו" ולא יעלה לתורה. (תקסו ה-ו).

האוכלים פת נוטלים ידים כרגיל וכמ"כ מים אחרונים. לענין "נחם" בברכהמ"ז לפני בונה ירושלים:
ספרדים: אין אומרים נחם בברכת המזון. (כה"ח תקנד סק"יא, יחוה דעת ח"ג מ).
אשכנזים: יש שפוסקים לאומרו (רמ"א תקנז י ועיי"ש מ"ב סק"ה).

מוצאי תשעה באב

סיום התענית:
20:13 [לחומרא קצת לאחר צאת הכוכבים כיון שבין השמשות שלו אסור].

הבדלה: מבדיל על הכוס בלבד בלא נר ובשמים. (תקנו א).
אשה שקשה לה להמתין עד שיחזור בעלה מבית הכנסת יכולה לשתות מים גם קודם הבדלה ואפשר כשצריך להקל גם בשתיית תה או קפה. ואם צריכה לאכול תעשה הבדלה בעצמה. (פסק"ת תקנו ב).

אכילת בשר ושתיית יין כבוס ותספורת במוצאי תשעה באב:
ספרדים: מותר בכל (שו"ע תקנח א).
אשכנזים: אסור בבשר ויין מפני אבלות היום, וכל השאר מותר. (רמ"א שם, ומ"ב סק"ד).